7 באוקטובר
טבח שבעה באוקטובר היה מתקפת פתע רחבת היקף מצד גורמי טרור מרצועת עזה נגד יעדים אזרחיים וצבאיים בדרום ישראל. המחבלים ביצעו טבח, אונס, ביזוי גופות, וידוא הריגה על אזרחים, חטיפת אזרחים, בזיזת רכוש, פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.[6][7]
חמאס, ארגון טרור אסלאמיסטי־סוני פלסטיני, תכנן והוביל את המתקפה לצד ארגוני טרור נוספים החברים בחדר המבצעים הפלסטיני המשותף, בהם הג'יהאד האסלאמי, ואף בסיוע תושבים עזתים שאינם משויכים לארגון טרור.[8][9][10]
בבוקר שבת, 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה ה'תשפ"ד, החל מטח ירי רקטי ופצצות מרגמה, מסיבי וחריג בהיקפו לעבר ישראל.[11] בחסות המטח חדרו – יבשתית, אווירית וימית – בין 5,000 ל־6,000 מחבלים לשטח ישראל מ־114 פרצות בגדר המערכת, בחזית של כ־60 ק"מ.[12] הם תקפו והשתלטו על בסיסי צה"ל ומוצביו וניהלו קרבות ירי עם כוחות הביטחון. בד בבד הם חדרו ליישובים אזרחיים, כבשו את חלקם, רצחו וחטפו מאות מתושביהם. המחבלים תיעדו את המתקפה ופעולותיהם הופצו במכוון ברשתות החברתיות על מנת ליצור פחד ציבורי, כחלק מלוחמה פסיכולוגית.[13]
במתקפה נרצחו ונהרגו כ־1,182 ישראלים וזרים, רובם אזרחים, ונפצעו כ־3,300 בהם כ־360 במצב אנוש או קשה. במהלך המתקפה בוצע טבח ב"פסטיבל נובה" ליד קיבוץ רעים, שהיה לפיגוע הטרור הבודד הגדול בתולדות מדינת ישראל. במהלך המתקפה נרצחו ונחטפו אזרחים רבים, ביניהם נשים, ילדים וקשישים, וזאת תוך כדי התעללות פיזית, נפשית ומינית.[14][15][16][17] 251 אנשים נחטפו לרצועת עזה, בהם גם חיילי צה"ל ואזרחים זרים, אך רובם אזרחים ישראלים, ובכללם תינוקות, ילדים, נשים וזקנים. ליישובי עוטף עזה נגרם נזק רב,[18] וכן גם ליישובים נוספים.[19]
עיקר המתקפה הסתיים בתוך שלושה ימים, עם החזרת השליטה ביישובים הישראלים לידי צה"ל ולכידת רוב המחבלים שהסתננו לישראל. הלחימה המתמשכת המרכזית נגמרה ב־8 באוקטובר, כאשר כמה קרבות נמשכו ומחבלים שהסתגרו בבתים ונלחמו בצה"ל נהרגו ב־9 באוקטובר. נוסף על כך, מחבלים הופיעו באזור זיקים ונלחמו בצה"ל גם ב־11 באוקטובר ומחבלים נוספים נהרגו בזיקים ב־12 באוקטובר.
הטבח נחשב למתקפה הקשה ביותר של ארגון טרור על מדינת ישראל מיום הקמתה, וכן ליום הקטלני ביותר לעם היהודי מאז השואה.[20] המתקפה השפיעה על החברה הישראלית השפעה מרחיקת לכת והמחדל שאפשר אותה גרם למשבר אמון בין הציבור לבין מוסדות השלטון.[21] בעקבות המתקפה יצאה מדינת ישראל למלחמת חרבות ברזל.[22]
המתקפה יצאה לפועל למחרת יום השנה (הלועזי) ה־50 לפתיחת מלחמת יום הכיפורים (6 באוקטובר 1973), שבה הופתעה ישראל על ידי צבאות מצרים וסוריה. תחקירים של צה"ל גילו שהמתקפה תוכננה במשך שנה, מאז 2022, והרעיון לבצע מתקפה שכזאת עלה 7 שנים מוקדם יותר. ב־2021 מצא צה"ל תרשים של חמאס שבו מתואר הרעיון של המתקפה על ישראל.[23] לפי מספר גורמים, תוכנית חמאס הייתה שאפתנית בהרבה. לפי גרסה אחת היא כללה הסתערות על חלקים נוספים של הדרום, ושליחת חוליות מחבלים לערים במרכז.[24]
שם
טבח שבעה באוקטובר מכונה גם בשמות "אירועי שבעה באוקטובר",[25][26][27] "מתקפת הפתע על ישראל", "מתקפת שבעה באוקטובר",[28][29] "השבת השחורה"[30] ו"טבח שמחת תורה".[31] בערבית הוא נקרא عملية طوفان الأقصى ("מבצע מבול אל־אקצא") ובתעתיק מדויק: עמליַת טופאן אלאקצא.[32]
בחוק לאיסור הכחשת אירועי הטבח כונה הטבח "טבח 7 באוקטובר 2023", וכן "טבח שמיני עצרת".
מתוך ויקיפדיה